כבר יש לך רעיון?
תנאים ייעודיים לחברות, אנשי מקצוע ומשרדי תכנון
גובה המשענת הוא מה שמעביר את ה-Void מעמדת העבודה אל שולחן הדיונים. ICF מגדירה אותה כמערכת: אותו עיקרון מבני ואותה זהות חזותית, עם גבהי משענת שונים, סוגי משענות יד ובסיסים קבועים או מסתובבים. מי שמחפש כיסאות עובדים ארגונומיים פוגש כאן קודם כול את קו המשענת, ובקטלוג המקוון של ICF אותו כיסא מופיע גם תחת כיסאות מנהלים וגם תחת כיסאות ישיבות, לא רק תחת כיסאות עבודה.
המבנה עצמו פשוט לקריאה: מסגרת היקפית נושאת מאלומיניום מגדירה את הנפח, וממברנה טקסטילית כפולה, תלויה ונושאת את עצמה, יוצרת מושב ומשענת ותומכת בגוף במתיחות ובגמישות. ICF מנסחת זאת כ״מה שרואים הוא מה שעובד״: מסגרת, ממברנה וחיבורים נשארים גלויים. ח׳ודי פייז עיצב אותה מתוך שאלה אחת, כמה מעט חומר נחוץ לכיסא נוח באמת, ו-ICF הציגה אותה ב-Orgatec 2026 בקלן. בעמדות עבודה באופן ספייס היא יכולה לשבת על בסיס מסתובב או קבוע, שניהם מוצהרים על ידי ICF לאותו שלד.
אותה מסגרת מקבלת לבוש לפי הצורך: ממברנה חשופה, Soft Pad דק, או פרשנות מרופדת במלואה, והבחירה משנה את המגע ואת המראה בלי לשנות את הבנייה. ICF מצהירה עליה לחדרי ישיבות, למשרד הביתי ולמשרד המנהל, לסביבות מקצועיות, מגורים ואירוח, והיא יכולה לשמש גם את מי שממתין. הגרסאות שאפשר להזמין בפועל נקבעות לפי התוכנית הסופית של ICF. La Mercanti בודקת מול ICF, לכל בקשה, אילו גבהים כבר ניתנים להזמנה, והלקוח מקבל תשובה על תצורה ולא על קטלוג.
ציין את הגימורים שברצונך להעריך
לפי מדריך החומרים של ICF, הטיפול בממברנה הוא טיפול ברשת: את האבק מסירים בשואב אבק או במברשת רכה שאינה ממתכת, בלי ללחוץ. כתם מטפלים בו במברשת רכה או בספוג עם מים וחומר ניקוי, שוטפים בשפע מים ומייבשים באוויר הפתוח. לפני הכול בודקים את חומר הניקוי בנקודה נסתרת, למשל בצד הפנימי של המשענת, ומחכים שיתייבש. למי שמנהל קומת משרדים זו חדשה טובה: מה שמתלכלך הוא משטח אחד שרואים אותו ונוגעים בו.
ICF מצהירה על משרד ביתי בין התצורות של המשפחה, ועל סביבות מגורים לצד הסביבות המקצועיות. מה שמאפשר זאת הוא צורה מהותית אך לא ניטרלית: כשהאלמנטים מעטים, הכיסא אינו כופה אסתטיקה טכנית בלבד, ולכן אינו נראה כמו ציוד שהוזז מקומת המשרדים אל חדר העבודה בבית. מי שרוצה אותו ביתי יותר בוחר את הפרשנות המרופדת במלואה; מי שרוצה אותו קל ושקוף נשאר עם הממברנה החשופה. הבסיס יכול להיות קבוע או מסתובב, ובשני המקרים הכיסא נשאר אותו כיסא.
ב-Orgatec 2026 בקלן, בין 27 ל-30 באוקטובר, ICF חזרה ליריד עם מה שהיא מכנה חזון עיצובי מובחן, ו-Void הייתה אחד מארבעה חידושים שהוצגו בביתן. על הפאנל נכתב ״Designed by Khodi Feiz, 2026״ ולצדו ״Less structure. More possibilities.״; פאנל שני, ״A Study in Lightness״, מתאר כיסא שמתייחס אל החלל השלילי כאל נפח. בהדמיית הביתן שפרסמה ICF המשפחה מופיעה בוורוד, ירוק, אפור וכחול. למי שמתכנן משרד זו נקודת התחלה נוחה: הכיסא כבר קיים כמשפחה, לא רק כדגם יחיד.
זו השאלה ש-ICF מציבה בפתח התיאור של Void, והתשובה שלה היא הכיסא עצמו. מבנה מינימלי מגדיר את הנפח, וממברנה טקסטילית שנושאת את עצמה מייצרת נוחות באמצעות מתיחות מבוקרת, גמישות ותנועה, לא באמצעות שכבות. התוצאה, במילים של ICF, היא משפחת ישיבה קלה ופתוחה עם נוכחות כמעט חסרת משקל, שבה החלל הריק הוא חלק פעיל מהעיצוב ולא היעדר. למי שיושב זה מתורגם לתמיכה, לאוויר על הגב ולנוחות; למי שקונה — לכיסא שעשוי מפחות.
בקטלוג המקוון של ICF, Void רשומה תחת כיסאות עבודה, כיסאות מנהלים, כיסאות ישיבות ורב-תכליתיים — אותו שם, אותה בנייה, ארבע דלתות כניסה. ICF עצמה מסבירה את זה במשפט ״רעיון אחד, הרבה כיסאות״: המשפחה נתפסה כמערכת שחולקת עיקרון מבני וזהות חזותית אחת. למי שמרהט קומה שלמה, הקטגוריות האלה הן ארבע שאלות על אותו כיסא, ו-La Mercanti עוברת עליהן עם הלקוח לפי הקטלוג של ICF, קטגוריה אחר קטגוריה, לפני שמדברים על גרסאות.
למתכנן שצריך לציין את הכיסא עוד לפני שיש גיליון טכני: חמישה שדות שאפשר למלא כבר היום מהצהרות ICF בלבד — מבנה, ריפוד, ייעוד, מעצב וחומרים — בלי להמציא נתון אחד ובלי להבטיח דבר בשם היצרן.
שורת הפתיחה של הגיליון היא המבנה של Void במילים של היצרן: מסגרת היקפית נושאת מאלומיניום, וממברנה טקסטילית כפולה תלויה בתוכה, שמגדירה מושב ומשענת תלת-ממדיים ותומכת בגוף במתיחות ובגמישות. מוסיפים משפט אחד על הנראות: מסגרת, ממברנה וחיבורים נשארים גלויים, בלי מעטפת. זה כל מה שצריך כדי שהמתכנן יבין מה מחזיק את היושב, ומה יראה מי שעובר מאחורי הכיסא.
בשדה הריפוד כותבים את שלוש האפשרויות שהיצרן מצהיר עליהן, בלי לבחור עדיין: ממברנה מבנית חשופה, Soft Pad דק, או פרשנות מרופדת במלואה. ICF מציינת שהן נבדלות באיכות המגע ובמראה, לא במבנה. בשלב התכנון כדאי לכתוב את השלוש ולהוסיף הערה על מה שהחדר דורש: שקיפות וקלילות, או משטח רך ועטוף. השדה נשאר ברמת האפשרויות ש-ICF מפרסמת.
בשדה הייעוד מעתיקים את המילים של ICF ולא את התחושה שלנו: ישיבות, משרד ביתי ומנהלים בתצורות; סביבות מקצועיות, מגורים ואירוח בתיאור; סביבות עבודה, ישיבות, שיתוף פעולה ואירוח על הפאנל של הביתן. אם הפרויקט כולל אזור המתנה, כותבים שהכיסא יכול לשמש גם שם, בלשון אפשרות ולא כגרסה. כך הגיליון נשאר נאמן למקור, ומי שיקרא אותו אחרי שנה ימצא בדיוק מה שהיצרן הצהיר.
שורת העיצוב: Khodi Feiz, Feiz Design Studio, אמסטרדם, 2026. ICF כותבת ״Design Khodi Feiz״ בהצגת הכיסא ו״in collaboration with Feiz Design Studio״ בהודעה על Orgatec, ושניהם נכונים. הסטודיו הוקם באמסטרדם ב-1998 על ידי Khodi Feiz ו-Anneko Feiz-van Dorssen, ועוסק בעיצוב מוצר, ריהוט ומיתוג. בגיליון לאדריכלים זה חשוב: כשהכיסא ייבחן ליד כיסאות אחרים, שם המעצב והשנה הם שמבדילים חידוש משנת 2026 מדגם ותיק.
בשדה החומרים כותבים אלומיניום וטקסטיל, ומוסיפים את ההצהרה כפי שהיא: על הפאנל של ICF ב-Orgatec 2026 נכתב ששניהם ניתנים למיחזור במלואם. זו הצהרת יצרן, לא תעודה ולא אחוז, ולכן בגיליון היא מופיעה כ״לפי הצהרת ICF״ ולא כעובדה מדודה. מי שינסה להפוך אותה למספר ימציא נתון שאינו קיים. השורה אומרת בדיוק מה שהיצרן אמר, ולא מילה אחת יותר.
